קורס מבוא למתודולוגיה פוליטית: שיעור מס' 10 - קדימה בחליפתה החדשה
נמרוד נוי
14/2/2011
לאחר שעברנו יחד כברת דרך ארוכה, בניסיוננו לבסס מתודולוגיה פוליטית, שבאמצעותה נוכל לייצר כלים שיסייעו בעדנו לעצב מחדש את סביבת חיינו הפוליטיים, ניגש עתה למלאכת היישום של הדברים דרך טיפול ביסודותיה האסטרטגיים של מפלגת קדימה: זהותה ודרכי התנהלותה.
מימי המהפך הגדול ב- 1977, בו הליכוד עלה לראשונה לשלטון בישראל לאחר 29 שנות הגמוניה של תנועת העבודה, במשך תקופה ארוכה, כשלושים שנה לערך, נאבקו ביניהן הליכוד והמערך על הבכורה במדינה. מי תהיה המפלגה שתזכה בבחירות ותרכיב את הממשלה. מאחר ואף מפלגה לא הגיע למעמד של הגמוניה בציבור הן נאלצו, כל אחת בתורה, להקים קואליציות עם המפלגות הקטנות יותר ובראשן המפלגות הדתיות. דבר זה אילץ את השתיים להתחייב לסדרה של וויתורים מרחיקי לכת לאותן מפלגות. ככל שהשנים נקפו המחיר הלך וגדל ועמו גם ההפסדים הגדולים למדינה ולחברה בה. כמו כן, שתי המפלגות הגדולות האלה עצמן הלכו והצטמקו ועמן גם הרוב הציוני במדינה. כך למעשה הפכנו מדמוקרטיה של רוב לדמוקרטיה של מיעוט. וכך הפכה הדמוקרטיה שלנו לדמוקרטיה התאבדותית. באותן שנים חלו תמורות גדולות בעולם ובמדינת ישראל שהביאו לידי כך שמרבית הציבור הציוני התכנס סביב עמדות מתונות יותר ועמדות אמצע בתחומי השלום והביטחון והחברה והכלכלה. על רקע זה נוצר צורך לחולל שינוי פוליטי שייתן ביטוי לתהליכים אלה. נתבקש מאוד להקים מפלגה חדשה שתאפשר לאנשים מתונים מן הימין לחבור אל השמאל השפוי שלא דרך הצטרפותם למפלגת העבודה שנואת נפשם - סמלה האולטימטיבי של הציונות הקלאסית, הממסד האשכנזי והאליטות.
קדימה נוסדה בסערה על ידי אריאל שרון, שקצה נפשו מכבלי מרכז הליכוד, שקשרו את ידיו בדרכו כראש ממשלה אל עבר שינויים נדרשים. נדמה לנו שמעבר לכך לא נעשתה באותם ימים כל חשיבה יסודית יותר. כמו משה רבנו, אריאל שרון נשאר על הר נבו, אך לצערנו לקדימה לא קם יהושע שלה 'שיחצה עמה את הירדן ויכבוש האת ההר'. כך קרה שתהליך בנייתה של המפלגה הזו הסתכם בהתכנסות סביב המונח 'מפלגת מרכז', דבר שהלך והתקבע עם הזמן והפך לעובדה מוגמרת. אנו סבורים אם כן, כי מלאכת בניית זהותה של קדימה טרם הסתיימה, והגדרתה כמפלגת מרכז איננה מספיקה, היא אף עומדת בעוכריה, ואין בה מענה לצורך אמתי בשינוי הפוליטיקה בישראל.
להלן הגדרת זהותה של מפלגת קדימה על פי יסודות הפרדיגמה החדשה שהעוצבה במסמך זה:
קדימה היא מפלגה של תקווה חדשה. בבסיס הצדקת קיומה של התנועה ניצבת שליחות דורית להוציא את מדינת ישראל מתהליכי הסטגנציה וההידרדרות המאפיינים אותה בעת הזאת - תהליכים שמקורם ב'חולשת המערכת הפוליטית בישראל' - ולהצעידה אל עבר עתיד ותקווה חדשים. וזאת היא תעשה על דרך פיתוח עוצמה של חיים דמוקרטיים במדינה, כדלהלן:
1. עיצוב מערכת פוליטית הנשענת על שתי מפלגות גדולות חדשות - בהתאם למעגלי ההזדהות והחלוקה החדשים והמטה אתוסים, המחלקים את החברה הישראלית לשני גושים גדולים, וכמענה לצורך בחיזוק המשילות בישראל, יציבות השלטון בה ולקידום טיב פעולתו - ויצירת הפלטפורמה להתגבשות המפלגה הגדולה וההגמונית החדשה שתגלם בתוכה את רוח הליברליזם, המודרנה, והנאורות כשהדמוקרטיה בשביל אנשיה היא מערכת ערכית מעצבת.
2. עיצוב מחדש של תרבות השיח הפוליטי-חברתי-ציבורי שלנו. איכן שהוא, עם היעלמות דור החלוצים המייסדים, חלה טרנספוזיציה תרבותית בישראל. הפכנו מ'חברה פותרת הבעיות', כפי שהקימו כאן האבות המייסדים, המתמודדת עם המציאות על דרך היצירה, ובמובנים רבים גם על פי יסודות השיח והאתוס הליברלי ועקרונותיו, לחברה המרוממת את עצמה בשרוכי הנעלים של אידאולוגיות מימין, משמאל ומשמיים - חברה מוטה יתר ערכית ואידאולוגית. תחת לקום כל בוקר ולשאול את עצמנו מה אנו יכולים לעשות טוב יותר כך שנוכל לחיות כאן יחד לאורך ימים בביטחון, רווחה ושגשוג, אנו מקדשים את האידיאולוגיות על חשבון הטיפול במרכיבי ההתנהלות השונים של חיינו ומערכותיהם, ומתעדפים את הכוונות הטובות, הרצון הטוב והערכים הנעלים על פני התייחסות לתוצאות מעשינו
3. קידום ושיפור דרכי עבודתם והתנהלותם של המפלגות בישראל, של הפוליטיקאים והמערכת פוליטית כולה, וקידום ושיפור דרכי התנהלותה של המערכת השילטונית בישראל על מוסדותיה וגופיה השונים. דבר זה יחייב מתן יתר תשומת לב לשכלול מערכות החיים שלנו ודרכי התנהלותן, לממד שיקול הדעת הענייני והמקצועי, לשימוש בתבונה, בשכל הישר ובתעוזת הרוח, ולהגברת השימוש בכלים כמו תכנון אסטרטגי, ניהול וקבלת החלטות.
הערה מתודית חשובה ביותר: ברגע שהגדרנו את קדימה כתנועה המגלמת בתוכה את רוח הליברליזם, המודרנה והנאורות, כשהדמוקרטיה בשביל אנשיה היא מערכת ערכית מעצבת, ואת ישראל כמדינתו שוחרת השלום והדמוקרטית-מודרנית-ומתקדמת של העם היהודי ושל כלל אזרחיה, כיסינו בזאת למעשה, ברמה העקרונית, את הנושא האידאולוגי-מוסרי-רעיוני ונתנו בכך למסמך את המעטפת הערכית יהודית והאנושית אוניברסלית. אם שמתם לב, במסמך זה אין כל תזכורת וכל התייחסות לתפיסת ה'מצע הרעיוני' מן העבר, שכל מה שנותר ממנה היא תכנית עבודה, שמקומה נפקד מן הניסוחים האסטרטגיים של המפלגה.
אשר להתנהלות, אף שאנו סבורים, כאמור, שזהו יסוד חשוב ביותר בחיינו ובעל משמעויות אסטרטגיות, החלטנו שלא להרחיבו במסגרת זו מעבר להדגשה הכללית המדברת על כך, שעלינו להכיר במפלגות כארגונים לכל עניין ודבר אשר עליהם לאמץ את כללי המשחק של הגיון הממשל התאגידי. עלינו להכיר בכך שהארגון המפלגתי הוא יישות אוטונומית, שיש לה חזון שהיא שואפת להגשימו, ומטרות ויעדים שהיא רוצה לממש, ויש לה תפיסה ערכית, ארגונית ותרבותית כיצד עליה לעשות זאת, וכל חברי הארגון, שקיבלו על עצמם את יסודותיה, מחויבים לה ופועלים על פי מטרותיה וערכיה. התופעה הלא בריאה וההרסנית הזו, בה הפוליטיקאים ובמיוחד יושבי הראש של המפלגות, תוחבים את ידיהם ובוחשים במפלגות שלא על פי ההסדרים המחייבים שבה, עליה להפסק לאלתר. במסמך אחר שפרסמנו התייחסנו בהרחבה לנושא זה, שכלל בתוכו התייחסות מפורטת לתפקידיה של המועצה ולדרכי התנהלותה, לצורך בהקמת מזכירות למפלגה, לצורך במתן יתר עצמאות למנכ"ל המפלגה ולמטה המקצוע שלו, וזאת במגמה לבסס ממד נוסף וחשוב בה, שייצר בקרבה מנהיגות ארגונית מפלגתית כאיזון וכתוספת למנהיגות הפוליטית הקיימת כיום בתוכנו. דבר שחסר עד מאוד בפרדיגמה הקיימת. בדרך זו יש לבחון מחדש את נושא מפקד החברים במפלגות, את קיומן של בחירות מקדימות בתוכן ודברים נוספים, ולהעמידם על יסודות הפרדיגמה החדשה כפי שעצבנו כאן.
